תוכן

מ) ואומרו כל היום, הוא: במה שנודע, כי שתא אלפי שני הוי עלמא, שהם ו' קצוות: חג"ת נה"י, ואלף הז', היא מלכות, שבת, העולה עד השם, וזהו שבת לה'. ולכן, חרבן בית המקדש היה באלף הה', שהוא הוד, שבו אחיזת החצונים כנזכר, ונודע מה שאמרו בס"ה, כי אין לאוה"ע שליטה על ישראל, אלא בחד יומא, שהוא אלף הה'. כמו שאמר הכתוב, כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול וגו', לפי שאין אחיזתם אלא בהוד בלבד, שהוא אלף הה', הנקרא יום ה'. וביום ה' הזה, היא דוה ושוממה. וזהו מה שאמר הכתוב, נתנני שוממה כל היום דוה, והנה אלף ימי הגלות האלו, נרמזו בב' אותיות קץ שבהוד, שהם בגימטריא אלף. וז"ס, האלף לך שלמה, אלף יומין דחול, כנזכר בספר הזוהר פרשת תרומה.